נוטריון, תרגומים ומסמכים בינלאומיים · 17.09.2026

תרגום נוטריוני או הצהרת מתרגם: איך בוחרים את האישור הנכון?

המסמך יכול להיות מתורגם בצורה מצוינת ועדיין להידחות אם צורף אליו האישור הלא נכון. לפני שמתרגמים תעודה, פסק דין, מסמך לימודים או מסמך חברה, צריך לברר מה בדיוק דורש הגוף שיקבל אותו.

המונחים „תרגום נוטריוני”, „אישור תרגום”, „הצהרת מתרגם” ו„אפוסטיל” משמשים לעיתים כאילו הם אותו שירות. למעשה הם מתייחסים לפעולות שונות, וכל אחת מוכיחה דבר אחר.

המדריך מיועד ללקוחות פרטיים, סטודנטים, חברות ומי שמגישים מסמכים לרשות בישראל או לגוף בחו״ל. הוא אינו מחליף את ההנחיות הכתובות של הגוף המקבל.

שלב ראשון: מבקשים הוראה כתובה מהגוף המקבל

לפני הצעת מחיר או תרגום, כדאי לבקש תשובות לחמש שאלות: איזו שפה מתקבלת, האם נדרש אישור נכונות תרגום, האם מתקבלת הצהרת מתרגם, האם נדרש אפוסטיל ועל איזה מסמך, והאם ההגשה צריכה להיות מקורית, מודפסת או דיגיטלית.

מהו אישור נכונות תרגום?

סעיף 7 לחוק הנוטריונים מונה אישור נכונות של תרגום בין הפעולות שנוטריון מוסמך לבצע. במסגרת אישור כזה הנוטריון מאשר את נכונות התרגום ביחס למסמך המקור. לכן יש להציג מסמך מלא וברור, כולל חותמות, הערות, צד אחורי ונספחים רלוונטיים.

האישור אינו קובע שהמסמך המקורי אמיתי, שהעובדות הכתובות בו נכונות או שהגוף המקבל חייב לקבלו. אלה שאלות נפרדות של מקוריות, אימות ודרישות ההליך.

מהי הצהרת מתרגם?

במסלול זה המתרגם מצהיר על ניסיונו ועל כך שהתרגום נאמן למקור, וחתימתו על ההצהרה מאומתת. האימות מתייחס לזהות המצהיר ולחתימתו; הוא אינו הופך אוטומטית את המסמך לאישור נוטריוני של נכונות התרגום.

יש גופים שמקבלים הצהרת מתרגם ויש גופים שדורשים במפורש אישור נכונות תרגום. אין לבחור במסלול רק מפני שהוא זול או מהיר יותר.

ואיפה נכנס האפוסטיל?

אפוסטיל נועד לאמת חתימה או חותמת ציבורית לשימוש בין מדינות החברות באמנה. הוא אינו מתרגם את המסמך ואינו מאשר את נכונות תוכנו. במסמך נוטריוני ישראלי המיועד לחו״ל עשוי להידרש אפוסטיל על האישור הנוטריוני; במסמך ציבורי זר עשוי להידרש אפוסטיל במדינת המקור לפני הגשתו בישראל.

במדינה שאינה פועלת לפי אמנת האג עשוי להידרש מסלול אימות קונסולרי אחר. מידע נוסף נמצא במדריך שלנו על אפוסטיל ואימות מסמכים לחו״ל.

סדר עבודה שמונע תשלום כפול

1. מקבלים את דרישת הגוף המקבל ושומרים אותה.
2. בודקים אם נדרש מקור, מסמך עדכני, אפוסטיל או אימות אחר.
3. מוודאים את איות השמות לפי הדרכון או מסמך הזיהוי.
4. מתרגמים את הגרסה הסופית והשלמה בלבד.
5. מפיקים את האישור הנכון ואת מספר העותקים הנדרש.
6. משלימים אפוסטיל על האישור, רק כאשר הדבר נדרש.

דוגמאות שבהן הדרישה משתנה

• לימודים בחו״ל או הכרה בתואר: מוסד אחד עשוי לדרוש תרגום נוטריוני ואחר תרגום של מתרגם מוסמך בפורמט שלו.
• הסדרת מעמד בישראל: תעודות לידה, מצב אישי והיעדר רישום פלילי עשויות לדרוש אימות ותרגום בהתאם למדינה ולנוהל. ראו גם את המדריך לבני זוג זרים.
• ירושה או נכס בישראל: צו, תעודת פטירה או ייפוי כוח מחו״ל עשויים לעבור כמה שלבי אימות לפני שימוש.
• חברה או בנק בחו״ל: יש לברר אם נדרש מסמך מרשם החברות, אישור חתימה, תרגום ואפוסטיל, ובאיזה סדר.

מה לשלוח לבדיקה ראשונית?

סריקה מלאה של המסמך, הנחיות הגוף המקבל, מדינת היעד, השפה המבוקשת, צילום דרכון לצורך איות שמות, המועד להגשה ומספר העותקים. אין לשלוח רק עמוד ראשון כאשר קיימים חותמות או נספחים בעמודים נוספים.

שאלות נפוצות

מחבר: עו״ד חאתם עייאט

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או נוטריוני למקרה מסוים. הדרישות משתנות לפי סוג המסמך, הגוף המקבל, מדינת היעד והדין החל, ויש לאמת אותן לפני ביצוע הפעולה.